החלטה בתיק ת"א 52288-06-11

בפני בקשה ובקשה משלימה להקפאת הליכים ולהארכת מועד להגשת כתב הגנה מטעם המבקשים (להלן: "הבקשות") בתביעה לפינוי וסילוק ידם של המבקשים ממקרקעין הידועים כתת חלקות 1,2,3,4,8,9,10 ו-11 בחלקה 184 בגוש 7107 (להלן: "המקרקעין"), אשר הוגשה כנגדם על ידי המשיבה, על רקע הליכים המתנהלים בבית משפט המחוזי בתל אביב בפני כב' השופט חיים טובי (הליך עיקרי 37967-10-10 מאוחד עם 6 הליכים נוספים) באותו עניין, בין המשיבה לבין 162 תובעים שונים (להלן: ההליך העיקרי"). המבקשים כאן אינם צד להליך זה.

כתב התביעה הוגש ביום 30/06/11. ביום 05/07/11, במסגרת החלטת כב' השופט טובי בהליך העיקרי, עוכבו כל תביעות הפינוי שהגישה המשיבה בבית משפט השלום למשך 60 ימים וכך גם הוקפאו ההליכים בתביעה שבפני (להלן: "החלטת כב' השופט טובי").

בנוסף, ביום 22/11/11, הגישו המבקשים תובענה לבית המשפט המחוזי בתל אביב (40830-11-11) כנגד המשיבה, אשר כותרתה בקשה "למתן צו עשה להארכת החכירה וקביעת תנאי החכירה ומתן פסק דין הצהרתי" (להלן: "ההליך בבית המשפט המחוזי").

בד בבד הוגשה לבית המשפט המחוזי בקשה להקפאת ההליכים המתנהלים בהליך שבפניי. בקשה זו זהה במהותה לבקשות שבפניי.

העובדות בתמצית:

1.                  המחלוקת שהתגלעה בין הצדדים נסובה סביב הסכם חכירה שנחתם עוד בשנות ה-50 של המאה הקודמת, למשך 60 שנה (להלן: "הסכם החכירה"). המבקשים הם מי שבאו בנעליהם של החתומים על הסכם החכירה והיו בעלי זכויות החכירה עד יום 31/08/10.

2.                  הסכם החכירה קובע, בין היתר, כדלקמן:

•                       א.         בתום תקופת החכירה יוחזרו המקרקעין לרשות המשיבה ויהיו קניינה המוחלט, מבלי שקיים צורך בתשלום כלשהו.
•                        ב.         בתום תקופת החכירה תהיה לחוכר הזכות לחדש החכירה לתקופה נוספת של 49 שנים על בסיס הסכם חכירה שיהיה נהוג אז לגבי חכירות אדמות המשיבה וזאת בכפוף להגשת בקשה בכתב לא יאוחר מששה חודשים מתום תקופת החכירה.
•                        ג.          דמי החכירה עבור תקופת החכירה הנוספת ייקבעו על ידי המשיבה וישולמו לה על ידי החוכר לתקופה של 7 שנים מראש.

3.                  ביום 19/10/09 פרסמה המשיבה "מדריך לחוכר" במסגרתו אוגדו נהלי חידוש הסכמי החכירה לתקופה של 49 שנים נוספות (להלן: "המדריך לחוכר").

4.                  טוענת המשיבהכי המבקשים לא הגישו בקשה להארכת תקופת החכירה כדבעי ומשכך הם מחזיקים במקרקעין ללא זכות שבדין ומבלי לשלם למשיבה דמי חכירה ו/או דמי שימוש בגין התקופה שלאחר תום הסכם החכירה (31/08/10).

בנסיבות קמה למשיבה עילה לתביעת פינוי וסילוק ידם של המבקשים מן המקרקעין ובנוסף תביעה לתשלום דמי שימוש ראויים.

5.                  מנגד טוענים המבקשים כי בקשה להארכת הסכם החכירה וחידוש הזכויות במקרקעין הועברה למשיבה בכתב עוד ביום 11/11/09. המבקשים דחו את הצעת המשיבה להאריך הסכם החכירה לתקופת הנוספת בתנאים הנקובים במדריך לחוכר וביקשו להיצמד לאמור בהסכם החכירה המקורי.

6.                  המשיבה דחתה בקשתם זו.

7.                  כאמור, ביום 30/06/11 הוגשה התביעה שבפניי לפינוי וסילוק ידם של המבקשים מהמקרקעין.

טיעוני הצדדים בבקשות

8.                  תחילה הוגשה בקשה לעיכוב הליכים ולהארכת מועד להגשת כתב הגנה במסגרתה נתבקש בית משפט זה לעכב ההליכים בתביעה שבפני עד למתן פסק דין בהליך העיקרי המבוסס על אותה מסכת משפטית ועובדתית, וזאת הגם כי המבקשים לא היו צד לו.

9.                  לאחר מכן הוגשה בקשה משלימה להקפאת הליכים ו/או הקפאת מועד להגשת כתב הגנה (שהוגשה גם כתשובה לתגובת המשיבה לבקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה), במסגרתה נתבקשתי לעכב ההליכים בתיק שבפניי עד למתן פסק דין בהליך המתנהל בבית המשפט המחוזי ו/או עד למתן החלטה בבקשה לעיכוב הליכים שהוגשה לבית המשפט המחוזי, על מנת למנוע מצב של מתן החלטות סותרות ובשים לב לשיקולים שעניינם ביעילות הדיון, חסכון במשאבים ובזמן שיפוטי ומאזן הנוחות.